מכיפת ברזל לצים: העימות הכלכלי בין ישראל לקטאר עולה מדרגה
לאחר הווטו הקטארי על עסקת רפאל ופולקסווגן, בישראל מתגבשת התנגדות רוחבית למכירת צים להאפאג-לויד וקרן פימי. גופי הביטחון ומשרדי הממשלה חוששים מהשפעה קטארית וסעודית על עורק הלוגיסטיקה הלאומי. רשות החברות הציגה 145 שאלות, ושימוע מיוחד נקבע לספטמבר 2026.
העימות הכלכלי בין ישראל לקטאר עולה מדרגה, והפעם על רקע מכירת חברת הספנות צים. לאחר הווטו הקטארי על עסקת רפאל ופולקסווגן, בישראל מתגבשת התנגדות רוחבית למכירת צים לחברה הגרמנית האפאג-לויד ולקרן פימי. גופי הביטחון ומשרדי הממשלה חוששים מהשפעה קטארית וסעודית על עורק הלוגיסטיקה הלאומי. מנגנון ההפרדה בעסקה נועד לעקוף את מגבלות הרגולציה: האפאג-לויד תרכוש את הפעילות הבינלאומית של צים, וקרן פימי תקים חברה נפרדת בשם 'צים ישראל' שתחזיק ב-16 אוניות בינוניות ותמשיך להפעיל קווים אסטרטגיים לישראל, כולל הקו בין ארה"ב לים התיכון. להתנגדות שותפים, לצד מערכת הביטחון, גם רשות הספנות והנמלים ומשרדי הכלכלה, החקלאות והתחבורה, מחשש לפגיעה בעצמאות הימית הכלכלית ובאספקת המזון בחירום. רשות החברות הציגה מסמך עם 145 שאלות ביטחוניות וכלכליות, והמדינה דחתה את ההחלטה הסופית וקבעה שימוע מיוחד לספטמבר 2026. ההערכה במערכת הביטחון היא שישראל לא תאפשר את המכירה, שכן שליש מהחברה הגרמנית מוחזק בידי קטאר וערב הסעודית.