מדוברונסקי ועד איראן: האסטרטגיה הפוליטית והמדינית של נתניהו
פרופ' משה כהן-אליה מנתח את האסטרטגיה של נתניהו, אותה הוא מכנה 'טור': טיפול בבעיות ברצף, לא במקביל. הוא מתאר כיצד נתניהו מיישם היגיון זה בפוליטיקה (רשימת הליכוד, גוש הימין, ראשות הממשלה) ובביטחון (עזה, לבנון, איראן). המאמר משווה בין נתניהו לאיזנקוט ומתריע על הסיכון שסדר יהפוך לדחיינות.
פרופ' משה כהן-אליה, מייסד מכון המחקר 'מסד הארץ', מנתח במאמר דעה את האסטרטגיה הפוליטית והמדינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אותה הוא מכנה 'אסטרטגיית הטור'. לפי ניתוח זה, נתניהו מתנהל בטור ולא במקביל: הוא מטפל בבעיה אחת בריכוז מאמץ, ורק לאחר מכן עובר לשלב הבא. המחבר מתאר כיצד היגיון זה בא לידי ביטוי בניהול המלחמה: קודם עזה, אחר כך לבנון, ובהמשך איראן. כעת, הוא מופעל בפוליטיקה: בשלב הראשון נתניהו עסוק ברשימת הליכוד עד הפריימריז ב-17 באוגוסט, אחר כך יעבור לגוש, ולבסוף למאבק על ראשות הממשלה. המאמר מציג את מודל הגוש כ'אחת ההברקות הפוליטיות החשובות' של נתניהו מאז 2015, ומשווה אותו למפלגה רפובליקנית בארה"ב. מול נתניהו ניצבת תפיסת המנהיגות של גדי איזנקוט, המזוהה עם תרבות הממסד הביטחוני הישן: זהירות וניהול סיכונים. המחבר טוען כי הבחירות הקרובות הן בחירות בין 'מנהיגות מנהלת' ל'מנהיגות היסטורית'. הוא מציין כי אסטרטגיית הטור עלולה להפוך לדחיינות, וכי המבחן שלה יהיה באיראן, במיוחד לאור הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר. המאמר מסתיים בשאלה האם כל תחנה אכן נסגרת, שכן 'טור שנתקע הוא בסך הכול תור'.