סיוטים תכופים עלולים להתריע על מחלה מסוכנת
חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהאם מצאו קשר בין סיוטים קבועים, ירידה קוגניטיבית וסיכון מוגבר לדמנציה. במחקר השתתפו למעלה מ-600 בני אדם בגילאי 35–64 וכ-2,600 מבוגרים יותר. אצל אנשים בגיל העמידה, סיוטים היו קשורים לירידה קוגניטיבית מהירה יותר, ואילו אצל מבוגרים יותר, הם היו קשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהאם זיהו קשר סטטיסטי בין סיוטים תכופים לבין הסיכון לפתח דמנציה. המחקר כלל למעלה מ-600 בני אדם בגילאי 35 עד 64 וכ-2,600 מבוגרים יותר. לאף אחד מהם לא אובחנה דמנציה בתחילת התצפית. המדענים השתמשו במדד פיטסבורג לאיכות שינה כדי להעריך את תדירות הסיוטים. בקרב אנשים בגיל העמידה, סיוטים קבועים היו קשורים לירידה קוגניטיבית מהירה יותר. אצל משתתפים מבוגרים יותר, סיוטים תכופים לוו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה. קשר דומה נמצא בעבר בחולים עם מחלת פרקינסון. המחברים מדגישים שהסיוטים עצמם אינם גורמים לדמנציה, אלא מדובר במתאם סטטיסטי. כ-5% מהמבוגרים חווים סיוטים מדי שבוע, וחלק גדול יותר חווה אותם מספר פעמים בחודש. לדברי המדענים, הקביעות של סיוטים כאלה עשויה לעניין מחקר נוסף כאות מוקדם לשינויים במוח.