קריאה רביעית
בג"ץ הקפיא ארבעה חוקים של הכנסת, בהם חוק העצירים וחוק התקשורת, בצווי ביניים וארעיים. המחבר טוען כי מדובר בשיא של צווי הקפאה שמשנה את יחסי הכנסת ובית המשפט, והופך את הבחירות לאירוע סמלי. הוא משווה בין נגישות קלפיות בבתי אבות לבין גורל פתקי ההצבעה לאחר הספירה, וקורא להתמקד בהשפעת הבחירה על המדיניות.
בג"ץ הקפיא ארבעה חוקים שחוקקה הכנסת: חוק תקציב לשכת עורכי הדין, חוק איחוד משפחות מחבלים, חוק העצירים וחוק התקשורת, באמצעות צווי ביניים או צווים ארעיים שניתנו ללא דיון ראשוני. המחבר, גיל ברינגר, טוען כי מדובר בשיא של צווי הקפאה מקבילים שמעולם לא נראה כמותו, וכי הדבר משנה את היחסים בין הכנסת לבית המשפט, שהופך למוסד שאישורו נדרש כ"קריאה רביעית" לחוקים. הוא מבקר את חוסר הרגישות של בית המשפט לרצון הבוחר לאחר הבחירות, ומשווה בין נגישות קלפיות בבתי אבות לבין גורל פתקי ההצבעה שנגרסים בספר החוקים. המחבר מצטט את ג'רמי וולדרון, הקורא לזכות ההשתתפות "זכות הזכויות", וטוען כי דמוקרטיה אינה רק הזכות לבחור אלא הזכות שהבחירה תשנה את המדינה. הוא מביא דוגמה ממתווה המסתננים משנת 2018, שבו נתניהו חזר בו מהמתווה לאחר לחץ ציבורי, וטוען כי ההיענות לציבור הוכיחה את עצמה במדדים של הרחקת מסתננים.