עבור ישראל, שלום עם סעודיה אינו שווה מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון - דעה

מאמר דעה טוען שישראל לא צריכה להסכים ליכולת העשרת אורניום סעודית כחלק מהסכם נורמליזציה, ומזהיר מפני מרוץ חימוש גרעיני אזורי. המחבר מצטט את היעדר הפרוטוקול הנוסף של סבא"א, את התקדים של ויתור איחוד האמירויות, ואת אפקט הדומינו הפוטנציאלי על טורקיה ומצרים, וקורא לישראל לאמץ את המודל האמירתי במקום.

במאמר דעה זה, דוד בן-בסט טוען שישראל לא צריכה להסכים שסעודיה תפתח יכולת העשרת אורניום עצמאית כחלק מהסכם נורמליזציה במסגרת הסכמי אברהם. הוא מכיר ביתרונות האסטרטגיים של שלום עם סעודיה, אך מתעקש שהתרת העשרה תצלצל פעמוני אזעקה בירושלים. המאמר מציין שההסכם לא יחייב את סעודיה לאמץ את הפרוטוקול הנוסף של סבא"א, מה שהופך אותו לשונה מההסכם בין ארה"ב לאיחוד האמירויות, שבו אבו דאבי ויתרה על העשרה. המחבר טוען שהעשרה אינה הכרחית לאנרגיה גרעינית אזרחית, שכן ניתן לרכוש דלק, ומזהיר מפני אפקט דומינו שבו טורקיה ומצרים עשויות לחפש יכולות דומות. הוא מצטט את ארבעת הכורים של מצרים באל-דבעה ואת השאיפות של טורקיה. המסקנה היא שישראל צריכה להיות מוכנה לחכות לנורמליזציה ולא לסכן מרוץ חימוש גרעיני, וממליץ לאמץ את המודל האמירתי: כורים כן, העשרה לא, פיקוח קפדני.