תבנית מימי בית ראשון מספקת רמזים לתעלומת פסלוני הנשים ה'פגניים' בעיר הקודש

תבנית בת 2,600 שנה ליציקת פני פסלוני נשים, שהתגלתה בעיר העתיקה בירושלים, מספקת את העדות הישירה הראשונה לכך שפסלונים כאלה יוצרו מקומית בתקופת בית ראשון. הממצא שופך אור על מנהגי הדת של יהודים קדומים, שהמשיכו במסורות הפולחן הכנעניות למרות מאמצי המלוכה לאכוף מונותאיזם.

תבנית בת 2,600 שנה ליציקת פניה של פסלונית חרס התגלתה בעיר העתיקה בירושלים, ומספקת את העדות הישירה הראשונה לכך שפסלונים כאלה יוצרו מקומית בתקופת בית ראשון. התבנית, בגובה 7.5 ס"מ ורוחב 6 ס"מ, נמצאה בחפירות הכישל ליד מגדל דוד, חלק מאגף חדש במימון קרן שוליך מקנדה. חוקרי רשות העתיקות אמרו כי הממצא שופך אור על מנהגי הדת של יהודים קדומים, שהמשיכו במסורות הפולחן הכנעניות למרות מאמצי המלוכה לאכוף מונותאיזם. הפסלונים, שנמצאו לעתים בשני חלקים (גוף חרס גס וראש מפורט), שימשו ככל הנראה כאלילים פרטיים או קמעות ביתיים, אולי המייצגים את אלת הפריון אשרה. התבנית מתוארכת לתקופת המלך עוזיהו במאה ה-8 לפנה"ס. התגלית מסייעת לענות על השאלה האם פסלונים אלה יובאו או יוצרו מקומית, ומאשרת ייצור מקומי. החפירות ממשיכות להניב ממצאים משמעותיים, והציבור מוזמן לסייע בניפוי ההריסות.