הסרט NAZA: איך שנאת המולדת הפכה לאמנות

בעל הטור של ynet יובל קרני מבקר את הבמאי יובל אברהם ואת סרטו NAZA, ומאשים את היוצר בצביעות ובחוסר מצפון. קרני טוען שאברהם משתמש בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים לתעמולה אנטי-ישראלית, תוך התעלמות מזוועות חמאס ב-7 באוקטובר. לדברי הכותב, הצגה חד-צדדית כזו אינה אמנות, אלא דרך לפרסים על דמם של ישראלים.

בעל הטור של ynet יובל קרני, בטורו מ-14 בספטמבר, מבקר בחריפות את הבמאי יובל אברהם ואת סרטו NAZA. קרני טוען שלאברהם אין לא יושרה, לא הגינות ולא מצפון, ושהקמפיין שלו להשמצת ישראל בפסטיבלים בינלאומיים הוא צביעות. הכותב מזכיר שאברהם, יחד עם שותף פלסטיני, נאם בפסטיבל הקולנוע בברלין, שלטענת קרני הפך לפסטיבל שנאה לישראל. קרני זועם על כך שבנאומו אברהם לא הזכיר ולו פעם אחת את זוועות חמאס ב-7 באוקטובר — רצח ילדים, אונס ושריפת קיבוצים. לדעת הכותב, הדרך לאוסקר עבור אברהם נפתחת רק באמצעות השמצת ישראל. קרני גם מציין שפסטיבלי קולנוע משמשים כסות לתעמולה אנטי-ישראלית, בעוד שיוצרי סרט על 7 באוקטובר המבוסס על צילומי מחבלי חמאס נדחים. הוא מסכם שהצגה חד-צדדית כזו אינה אמנות, אלא דרך לשטיח האדום על דמם של ישראלים.

הסרט NAZA: איך שנאת המולדת הפכה לאמנות