"פאודה" מבקיעה במקום שאליו הסברה מתקשה להגיע
טור דעה של איילת רזין בית-אור על האופן שבו העונה החמישית של "פאודה" מצליחה להעביר לצופים ברחבי העולם את המורכבות והשבריריות של המציאות הישראלית, במקום שבו מערכי הסברה שלמים מתקשים. הסדרה חושפת את הפחד והחרדה הקיומית שמתחת לדימוי הכוח הישראלי, ומאפשרת הזדהות רגשית שאינה נובעת מעובדות יבשות.
טור דעה מאת איילת רזין בית-אור, מומחית לקידום שוויון מגדרי ולשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, טוען שהעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה "פאודה", שעלתה השבוע לנטפליקס ב-190 מדינות, מצליחה להעביר לצופים ברחבי העולם את המורכבות של המציאות הישראלית במקום שבו מערכי הסברה שלמים מתקשים. הכותבת מצטטת סיפור של המשוררת מיה טבת דיין, ששהתה עם משפחתה בקנדה, והיועץ בבית הספר של בתה סיפר שצפייה ב"פאודה" עזרה לו להבין את המציאות הישראלית. רזין בית-אור טוענת שהסדרה חושפת שכבה עמוקה בחוויה הישראלית שאינה רק של כוח צבאי, אלא גם של שבריריות, גבולות קצרים וחרדה קיומית, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. היא מדגישה שהסדרה שוברת את דימוי הישראלי כגיבור עשוי פלדה ומציגה גברים שבורים, פוסט-טראומטיים ומבוהלים. הכותבת מסכמת שתרבות ואמנות אינן שוליים במאבק על דעת הקהל, וסיפור שמסופר היטב יכול להבקיע במקום שעובדות לבדן נעצרות.