האיחוד האירופי והבנק העולמי הצילו את הרשות הפלסטינית מקריסה כלכלית, ממצאי INSS

מחקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מוצא כי מימון מהאיחוד האירופי ומהבנק העולמי מנע קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית לאחר ירידה בהעברות המסים הישראליות, בעוד שמדינות ערב תרמו רק חלק קטן מהסיוע. הרשות שרדה באמצעות עיכוב משכורות והעברת גירעונות לבנקים ולספקים, מה שמדגיש את תלותה בתמיכה מערבית.

מחקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מוצא כי קריסתה הכלכלית המוחלטת של הרשות הפלסטינית נמנעה בזכות כספים מהאיחוד האירופי ומהבנק העולמי, כאשר רק חלק קטן מהתמיכה הגיע ממדינות ערב. מאז שישראל החלה לעכב הכנסות ממסים בשנת 2018 כדי לקזז תשלומים לשוהדי מחבלים, הרשות התמודדה עם אילוצים פיננסיים גוברים, שהחמירו בעקבות מלחמת 2023. הסיוע הזר זינק מ-755.2 מיליון שקל ב-2023 ל-2.74 מיליארד שקל ב-2025, בעוד שהכנסות החשבון ירדו מ-7.9 מיליארד שקל ב-2023 ל-2 מיליארד שקל ב-2025. תמיכת האיחוד האירופי עלתה מ-327 מיליון שקל ליותר מ-1.5 מיליארד שקל, ושל הבנק העולמי מ-283 מיליון שקל ל-838 מיליון שקל. מדינות ערב סיפקו רק 611 מיליון שקל ב-2024 ו-392 מיליון שקל ב-2025. הרשות שרדה על ידי עיכוב משכורות – עובדים קיבלו רק 70% משכרם ב-2024 וב-2025 – והעברת גירעונות לבנקים ולספקים. INSS מציין כי הכספים המערביים משקפים ככל הנראה את תפיסת אירופה את הרשות כחיונית להסדר דיפלומטי עתידי.