היריבות של ארדואן עם ישראל מקבלת חזית חדשה: אפריקה - דעה
התעמקות הקשרים של טורקיה עם דרום אפריקה, כולל הצטרפותה לתביעת רצח העם בהאג נגד ישראל, היא חלק מאסטרטגיה אפריקאית רחבה בת שני עשורים הכוללת דיפלומטיה, בניית יכולת ויצוא ביטחוני. המודל של אנקרה, הנראה במלואו בסומליה, משלב אימונים צבאיים, מכירת נשק והשקעות כלכליות, כעת מתנגש עם הכרת ישראל בסומלילנד. המאמר טוען שארכיטקטורה מתואמת זו, לא סחר גרידא, מניעה את מדיניות טורקיה באפריקה.
היריבות של טורקיה עם ישראל התרחבה לאפריקה, מונעת על ידי אסטרטגיה מתואמת החורגת מסחר. אנקרה הצטרפה לתביעת רצח העם של דרום אפריקה בהאג נגד ישראל ב-2026, והעמיקה תיאום משפטי. זה חלק מבנייה אפריקאית בת שני עשורים: מספר השגרירויות גדל מ-12 ל-44, הסחר מ-5.4 מיליארד דולר ל-41 מיליארד דולר, וטורקיש איירליינס משרתת 40 מדינות. המודל משתמש תחילה בדיפלומטיה, אחר כך בבניית יכולת (אקדמיות צבאיות, תשתיות בריאות, מלגות לעשרות אלפי סטודנטים אפריקאים), ולאחר מכן ביצוא ביטחוני. יצוא הכטב"מים של באייקר הגיע ל-1.8 מיליארד דולר ב-2024, וחימוש 18 צבאות אפריקאים. SADAT, קבלן צבאי פרטי, פועל בתשע מדינות, ומגייס שכירי חרב סורים. סומליה היא הוכחת הקונספט: בסיס TURKSOM אימן 16,000 חיילים סומלים, ומספר החיילים הטורקים הוכפל ל-800. אנקרה מתכוננת לקידוח אנרגיה ימית במים סומלים, בעוד ישראל הכירה בסומלילנד, ויצרה עימות ישיר. המאמר טוען שדרום אפריקה משמשת כמאמתת יוקרתית לאסטרטגיה הבנויה על כטב"מים, שכירי חרב וכיתות לימוד.