סוף לתעלומה: למה כולנו נהיים עייפים בסוף היום?
מחקר חדש מאוניברסיטת באזל, בשיתוף המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס ואוניברסיטת אובורן, זיהה קבוצות תאי עצב במוח עכברים המודדות את משך הערות ומפעילות דחף שינה. הפעלה מלאכותית של התאים גרמה לשינה עמוקה יותר; עיכובם הפחית שינה ב-70% ללא פגיעה התנהגותית חמורה. החוקרים מקווים שהממצאים יובילו לטיפולים בהפרעות שינה ועמידות בפני מחסור בשינה.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature זיהה את המנגנון המוחי שאחראי לתחושת העייפות המצטברת במהלך היום, המכונה "דחף שינה". צוות חוקרים מאוניברסיטת באזל שבשוויץ, בשיתוף המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס בבוסטון ואוניברסיטת אובורן, איתר שתי אוכלוסיות נפרדות של תאי עצב בגזע המוח של עכברים. פעילות התאים הללו התגברה ככל שהחיות נשארו ערות זמן רב יותר, וירדה עם השינה. בניסוי מכריע, הפעלה מלאכותית של התאים גרמה לעכברים לישון זמן רב ועמוק יותר, בדומה לשנת התאוששות לאחר חסך שינה. לעומת זאת, עיכוב פעילות התאים הפחית את הצורך בשינה בכ-70% מהרגיל, ובאופן מפתיע, העכברים לא סבלו מלקויות התנהגותיות חמורות שבדרך כלל מלוות מחסור כה קשה בשינה. לדברי ראש צוות המחקר, פרופ' אלכס שייר, התאים אינם רק מדווחים על עייפות אלא מייצרים באופן פעיל את דחף השינה. החוקרים מקווים שהבנת המעגל העצבי הזה תוביל בעתיד לטיפולים חדשים להפרעות שינה ולהבנה כיצד המוח מתמודד עם עומס וערות מתמשכת.