חיסול עלי חמינאי היה הצלחה צבאית - אבל עכשיו יש בעיה אסטרטגית | פרופ' אמציה ברעם

פרופ' אמציה ברעם טוען כי חיסולו של עלי חמינאי בפברואר 2026 היה הישג צבאי מרשים, אך מהווה כעת בעיה אסטרטגית חמורה לישראל ולארה"ב. הוא מזהיר כי המשטר האיראני שרד, משמרות המהפכה הקיצוניים תפסו כוח, והסיכוי למרד עממי או להפלת המערכת נמוך. ברעם קורא להידוק מצור כלכלי במקום מלחמה כוללת.

פרופ' אמציה ברעם, מומחה ללימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, מנתח במאמר דעה את ההשלכות האסטרטגיות של חיסול עלי חמינאי. הוא קובע כי מבחינה צבאית, החיסול ב-28 בפברואר 2026 היה הצלחה מסחררת של חיל האוויר והמודיעין הישראלי, שגרמה נזק כבד למכונת המלחמה האיראנית והעצימה את ההרתעה. עם זאת, מבחינת האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח, התמונה בעייתית. ברעם טוען כי היה ידוע שמשמרות המהפכה ממתינים למותו של חמינאי כדי לתפוס את השלטון, וכי הם קיצוניים ממנו. הוא מציין שחמינאי ריסן את המשמרות, מנע מהם לחסום את מצר הורמוז במהלך מלחמת 12 הימים, והוביל לגמישות פוליטית. כעת, לאחר החיסול, יהיה קשה יותר למנוע מהמשמרות ריצה לנשק גרעיני. ברעם שולל מלחמה כוללת שתהרוס תשתיות אזרחיות באיראן, שכן היא תפגע במתנגדי המשטר ותוביל למשבר אנרגיה עולמי. הוא ממליץ על הידוק המצור הכלכלי וחסימת נכסים פיננסיים איראניים, תוך מתן זמן לגורמים פרגמטיים כמו הנשיא פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט קאליבאף למתן את המשמרות. המאמר משקף עמדה ביקורתית כלפי קבלת ההחלטות הישראלית.