מדוע לא נותנת ישראל ל-100,000 העולים שלה קול פוליטי אמיתי?
מאמר המערכת טוען שעולים אנגלו-סקסים, למרות שבנו והגנו על ישראל, חסרי ייצוג פוליטי בכנסת. הוא מצביע על משפחת דאגלס כעולה ה-100,000 של נפש בנפש, משווה לקבוצות עולים אחרות שבנו מפלגות, ומבקר את המקום ה-43 בליכוד לעולה חדש כמחווה סמלית. הוא קורא לאחריות ממנהיגי המפלגות לפני 9 בספטמבר.
במאמר דעה זה, צביקה קליין טוען שלעולים אנגלו-סקסים, למרות תרומתם לישראל, אין ייצוג פוליטי בכנסת. הוא פותח במשפחת דאגלס, העולה ה-100,000 של נפש בנפש מצפון אמריקה, שהתקבלה על ידי הנשיא הרצוג והשר אופיר סופר, אך מציין היעדר נציג נבחר לקהילה. קליין משווה זאת לקבוצות עולים אחרות: מרוקאים, עיראקים ותימנים בנו את ש"ס; עולי ברית המועצות הקימו מפלגה בתוך ארבע שנים; העלייה הצרפתית שוקלת מעל למשקלה. הוא מבקר את המקום ה-43 בליכוד לעולה חדש, ומכנה אותו העדפה הכתובה כמספר, ומציין שדרכו הפוליטית של מיכאל אורן הסתיימה כשמנהיג מפלגה מנע ממנו מקום ריאלי. קליין טוען שעולים אנגלו-סקסים מגיעים כעת עם טענה, כשהקמפוסים והקהילות הופכים לעוינים, אך אין מנהיג שיתעל אותה. הוא מזכיר את התפטרותו של דן אילוז מהליכוד, את עזיבתה של שרן השכל, ואת הפסדו של דב ליפמן. הוא שואל את מנהיגי המפלגות, כולל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כמה עולים מערביים יהיו ב-20 הראשונים הריאליים שלהם, ומאתגר את האנגלו-סקסים להכיר בכך שאיש אינו מונע מהם.