הדרוזים שמים את הקלפים על השולחן: "ישראל הייתה הראשונה לעזור"

תחקיר ניו יורק טיימס חושף את התלות הגוברת של הדרוזים בסויידא בגיבוי ישראלי מול דמשק. השייח' חיכמת אל-היג'רי מצהיר שישראל הייתה הראשונה לעזור, והמשמר הלאומי הדרוזי, המונה כ-28 אלף לוחמים, מקיים קשר רציף עם ישראל. המחוז נותר היחיד שלא נכנע לשלטון המרכזי, על רקע אלימות שגבתה למעלה מ-1,700 קורבנות.

תחקיר מקיף של הניו יורק טיימס, שפורסם לאחרונה, חושף את הממד הפומבי של התערבות ישראלית בסוריה: המובלעת הדרוזית במחוז סויידא שבדרום סוריה מסתמכת יותר ויותר על גיבוי ישראלי מול ניסיונות ההשתלטות של השלטון הסורי החדש. בקיץ שעבר, לאחר עימותים אלימים במחוז, תקף חיל האוויר הישראלי מטרות של משרד ההגנה הסורי ואזורים סמוכים לארמון הנשיאות בדמשק, כמו גם כוחות של הממשל בסויידא. הדרישה הישראלית הייתה ברורה: פירוז האזור ומניעת כניסת הצבא הסורי או בעלי בריתו. המהלכים זוכים להערכה גלויה מצד ההנהגה הדרוזית המקומית. השייח' חיכמת אל-היג'רי, המנהיג הרוחני של הדרוזים בסויידא והקול הבולט ביותר הקורא להיפרדות מלאה מממשלו של נשיא סוריה אחמד אל-שראע, שהדיח את בשאר אל-אסד ב-2024, הצהיר: "ישראל עמדה לצידנו והייתה הראשונה להושיט יד לעזרה". בנוסף, למשמר הלאומי הדרוזי, מיליציה המונה כ-28 אלף לוחמים, יש קשר רציף עם ישראל, כך לפי דובר הארגון טלאל עאמר. סויידא נותרה המחוז היחיד בסוריה שטרם נכנע לשלטון המרכזי בדמשק, לאחר שמוקדם יותר השנה השתלט הממשל בכוח על האזורים שבשליטת הכורדים בצפון-מזרח המדינה. הקהילה הדרוזית צופה בדאגה בנעשה, במיוחד לאחר אירועי הקיץ החולף בהם נהרגו למעלה מ-1,700 בני אדם, רובם דרוזים, בגל אלימות עדתי שהחל בסכסוכי אדמות מול הבדואים והסלים עם התערבות כוחות הממשל. כתבי הניו יורק טיימס, שביקרו במחוז בחודשים האחרונים, מתארים מציאות עגומה של הפסקת אש שברירית. צלפים מחליפים אש מעבר למטעי הזיתים, ועימותים פורצים תדיר בקו התפר שבין המשמר הלאומי לכוחות הממשל. תושבים ובכירים דרוזים מאשימים את דמשק בהפעלת לחץ דרך ניתוקי חשמל ומים ומניעת סיוע הומניטרי. מנגד, מושל המחוז מטעם השלטון המרכזי, מוסטפא אל-בכור, מכחיש את ההאשמות, טוען כי הממשל משלם משכורות, ומכנה את אל-היג'רי ואנשיו "כנופיה בעלת אינטרסים אישיים". בעוד נשיא סוריה אל-שראע מאשים את ישראל בניסיון לזרוע "כאוס" ולפגוע באחדות המדינה, בסויידא מתכוננים לגרוע מכל. עבור אלפי עקורים דרוזים שאיבדו את בתיהם ורכושם באלימות הקשה, החזרה לשגרה נראית רחוקה מתמיד. התחושה הרווחת במחוז המנותק היא שהעימות הגדול הבא מול המשטר הוא רק עניין של זמן.