טור רופא: בכנות על רופאים ערבים בישראל
רופא מרדים יורי סופוניצקי בוחן טענות נפוצות על שיעור הרופאים הערבים בישראל. הוא מביא סטטיסטיקה: ב-2010 ערבים היוו 8% מהרופאים, ב-2023 — 25%, ובקרב הנבחנים לבחינת רישוי — 35–40%. המחבר מסביר ש-20% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים, והעלייה בשיעורם ברפואה הגיונית. הוא גם מתאר את מערכת החינוך הרפואי בארץ ובחו"ל, כולל רפורמת יציב, ומציין שאיכות הרופאים תלויה במוטיבציה, לא במקום הלימודים.
רופא מרדים יורי סופוניצקי, בטור עבור "וסטי", מנתח את נושא הרופאים הערבים בישראל, שעולה מעת לעת בפלח דובר הרוסית של פייסבוק. המחבר מזהיר מיד שהטקסט אינו על שנאת זרים, אלא על הכשרת רופאים. הוא מביא סטטיסטיקה: ערבים מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל, ושיעורם בקרב הרופאים גדל מ-8% ב-2010 ל-25% ב-2023. בקרב הנבחנים לבחינת רישוי, ערבים מהווים 35–40%. המחבר מסביר שזה הגיוני, מכיוון שאנשים רוצים לעבוד קרוב לבית, ומקצועות הרפואה הופכים פופולריים במגזר הערבי. לאחר מכן הוא מתאר את מערכת החינוך הרפואי בישראל: בשנות ה-90 היו 4 פקולטות שהכשירו כ-400 רופאים בשנה. המספר גדל בהדרגה, ונפתחו פקולטות חדשות בצפת (2011), אריאל (2019) ורייכמן (2025). עד 2030 מתוכנן להכשיר 1,700 רופאים בשנה. כ-60% מהרופאים החדשים לומדים בחו"ל. רפורמת יציב (2019) חילקה אוניברסיטאות זרות למוכרות ובלתי מוכרות, ופגעה באוניברסיטאות ברומניה, אוקראינה, מולדובה, בלארוס, גאורגיה, ארמניה והרשות הפלסטינית. המחבר מציין שבחינת הרישוי בישראל הפכה ל"פארסה" עם שאלות חוזרות. הוא מסכם שאיכות הרופא תלויה בראש ובמוטיבציה, לא במקום הלימודים.