פירוק הנשק של הרשות הפלסטינית הוא זכות וחובה ציונית
המאמר מקשר בין תוכנית ישראלית לפירוק נשקם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בגדה המערבית, שנחשפה בעיתון "מעריב", לבין ההיסטוריה הקולוניאלית הבריטית. הוא מתאר את הרשות הפלסטינית ככפופה לצו הישראלי, תוך הדגשת השוואת גורלה לגורל מנהיגי "כנופיות השלום" בשנות השלושים של המאה הקודמת.
המאמר, מאת ד"ר פאיז אבו שמאלה, עוסק בתוכנית ישראלית שנחשפה בעיתון "מעריב", שהוגשה על ידי צבא הכיבוש לשר הביטחון ישראל כץ, לפירוק נשקם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בגדה המערבית. התוכנית כוללת משיכת נשק קל ובינוני, תוך שמירה על אמצעים לפיזור הפגנות. הכותב מקשר תרחיש זה להיסטוריה, תוך שהוא נזכר ב"כנופיות השלום" שהוקמו על ידי בריטניה בשיתוף עם כנופיות ציוניות בשנות השלושים כדי להילחם במרד 1936, ולאחר מכן פורקו ופורקו מנשקן לאחר שמילאו את תפקידן. המאמר מעלה שאלה רטורית האם גורלו של מחמוד עבאס ושל עמודי התווך של הרשות יהיה דומה לגורלו של פח'רי א-נשאשיבי ופח'רי עבד אל-האדי. המאמר מסתמך על אנלוגיה היסטורית ישירה ומשתמש בשפה הנושאת גינוי מוסרי לרשות הפלסטינית ולתיאום הביטחוני, תוך ראייתו כבגידה.