שימוש בבינה מלאכותית בתעשיות הביטחוניות: ממונופול מדינות לדילמה של שחקנים לא-מדינתיים

ניתוח תיאורטי של מעבר היכולת הטכנולוגית בתעשיות הביטחוניות ממונופול מדינות לשחקנים לא-מדינתיים, תוך התמקדות במקרה של שימוש החות'ים במודל הבינה המלאכותית "קלוד" לפיתוח תוכנות טילים, וכפל הסטנדרטים בפיקוח על השימוש בין מדינות לשחקנים לא-מדינתיים.

ניתוח תיאורטי העוסק בבעייתיות של מעבר היכולת הטכנולוגית בתעשיות הביטחוניות ממונופול מדינות לשחקנים לא-מדינתיים, בהתבסס על מקרה של תא תימני שהשתמש במודל "קלוד" של חברת אנתרופיק במשך תשעה חודשים לפיתוח תוכנות הנחיה וניווט לשלושה פרויקטי טילים מקבילים. הניתוח מציין שבינה מלאכותית מאיצה את השכבה העליונה של הפיתוח ההנדסי אך אינה מפצה על היעדר תשתית תעשייתית. המאמר מבקר את כפל הסטנדרטים בפיקוח, תוך השוואה בין החשיפה המיידית של השימוש התימני לבין השתיקה בנוגע לשימוש צבא ארה"ב באותו מודל באמצעות שותפותו עם פאלנטיר במבצע צבאי שכוון נגד נשיא ונצואלה מדורו בינואר 2026, והביא להפצצת קראקס ולהריגת עשרות אזרחים. המאמר מסיק ששחקנים לא-מדינתיים לא ישיגו עצמאות טכנולוגית מלאה, אלא דפוס של שימוש מקוטע וזמני תוך שמירה על בסיס ייצור מקומי מקביל.