'מותה של דמוקרטיה': בחינת עלייתה ונפילתה של גרמניה של ויימאר - ביקורת

ביקורת על ספרו של ויקטור סבסטיאן 'גרמניה של ויימאר: מותה של דמוקרטיה', הבוחן את עלייתה ונפילתה של רפובליקת ויימאר מ-1918 עד 1933. הביקורת מדגישה את הפריחה התרבותית של הרפובליקה לצד היפר-אינפלציה, אנטישמיות וקיצוניות פוליטית, ומציינת את טענת המחבר שעליית היטלר לא הייתה בלתי נמנעת.

קולין שינדלר סוקר את ספרו של ויקטור סבסטיאן 'גרמניה של ויימאר: מותה של דמוקרטיה', ספר המצייר תמונה חיה של רפובליקת ויימאר מהיוולדה לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד קריסתה ב-1933. הביקורת מתארת ברלין של סתירות: מקום שבו תרבות, ספרות ומוזיקה שגשגו לצד היפר-אינפלציה, לאומיות אנטישמית ואלימות פוליטית. הספר מכסה את 'שנות הזהב' תחת הנשיא פרידריך אברט, מיתוס הסכין בגב, אלימות הפרייקור נגד מהפכנים שמאלנים, והתנקשות בשר החוץ היהודי ולטר רתנאו. המחבר טובע שעליית היטלר לא הייתה בלתי נמנעת אלא תוצאה של שילוב של נסיבות חסרות תקדים, חולשה מוסרית ואופורטוניזם פוליטי. הביקורת מציינת שהלאומנים כינו את ויימאר 'רפובליקת היהודים' ושהרמן איינשטיין היה ברשימת חיסול של הפרייקור. הספר מכסה גם את הפוטש בבית הבירה, עונשו המקל של היטלר, ופריצתו האלקטורלית על רקע אבטלה גואה. הביקורת מסתיימת בהערה שאילו הדברים היו מתפתחים אחרת, היטלר היה יכול להיות הערת שוליים בהיסטוריה.

'מותה של דמוקרטיה': בחינת עלייתה ונפילתה של גרמניה של ויימאר - ביקורת