וידוי: האם צריך להאשים את הסביבה בניסיונות להרגיע חולה סרטן?
כותבת הבלוג, אינגה צ'יקובני, חולת סרטן, מהרהרת כיצד לתפוס ניסיונות של הסביבה להרגיע חולה במשפטים כמו 'סרטן מטופל היטב'. היא מגיעה למסקנה שאין להאשים אנשים בריאים בחוסר רגישות: כוונתם לתמוך, לא להמעיט בערך הפחד. הפחד הוא אויב שיש להיפטר ממנו, לא לדרוש מאחרים יחס מיוחד.
אינגה צ'יקובני, עיתונאית שהפכה לעובדת סוציאלית, כותבת ב'ווסטי' בלוג על מאבקה בסרטן השד. בפרק העשרים ותשעה היא מהרהרת בתגובות של אנשים בריאים לאבחנה. המחברת נזכרת כיצד מכרה אמרה לה: 'אין מה לדאוג, סרטן השד מטופל היטב היום'. באותו זמן אינגה הייתה מפוחדת ולא התווכחה, אך במבט לאחור היא מבינה שהמכרה רצתה להרגיע, לא לגלות אדישות. צ'יקובני מבקרת את המשפט הנפוץ בקרב חולי סרטן 'אתם מבטלים פחד של מישהו אחר', מתוך אמונה שפחד הוא אויב שיש להיפטר ממנו, לא לטפח. היא קוראת לא לדרוש יחס מיוחד מהסביבה, ומזכירה שלכל אחד יש בעיות ופחדים משלו. המאמר כתוב כהתוודות אישית, ללא תעמולה או מטרות מסחריות.
וידוי: האם צריך להאשים את הסביבה בניסיונות להרגיע חולה סרטן?