זיכרון קולקטיבי: כך המקקים מצליחים להישאר בלתי מנוצחים
מחקר חדש מגלה שתיקנים מפתחים 'זיכרון קולקטיבי' דרך אינטראקציות חברתיות, המאפשר לקבוצות להישאר במקום גם כשהסביבה משתנה לרעה, בעוד שתיקנים בודדים בורחים מיד.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת 'PLOS One' בהובלת האקולוג החברתי מריאנו קלבו מרטין מאוניברסיטת בריסל החופשית בבלגיה חושף כיצד תיקנים מפתחים 'זיכרון קולקטיבי' המאפשר להם להישאר בלתי מנוצחים. החוקרים יצרו מרחב מחיה מבוקר עם שני מקלטים – אחד מואר באור אדום (מועדף) והשני באור ירוק. תיקן בודד מיהר לעזוב את המסתור כשהתאורה הפכה לירוקה, אך קבוצה גדולה שהספיקה להתיישב יחד בחרה להישאר במקום, תוך התעלמות מהשינוי הסביבתי. החוקרים הריצו סימולציות ממוחשבות עם 'תיקנים וירטואליים' שתוכנתו לפי שני כללים בלבד: להעדיף אור אדום ולהישאר היכן שאחרים התאספו – ללא זיכרון פנימי. התוצאה שחזרה את המציאות: האינטראקציות החברתיות הפשוטות הספיקו ליצירת זיכרון קבוצתי. התגלית מסבירה את עמידות התיקנים מול הדברה: בעוד שתיקן בודד יברח, המושבה כולה פועלת כיחידה אורגנית עם אינרציה חברתית עיוורת, המתעלמת מאיומים חיצוניים. החוקרים מאמינים שדינמיקה דומה פועלת אצל מינים רבים נוספים, כולל להקות דגים, ציפורים ואף קבלת החלטות אנושיות.