אבל למה הם בכלל היו שם?
פרופסור גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית, מתייחס לפיגוע בחוות גלעד ומנתח את תופעת האשמת הקורבן. הוא טוען כי השאלה 'למה הם היו שם?' מסיטה את האחריות מהמחבל אל הנרצח, ומסביר את המנגנון הפסיכולוגי של אמונה בעולם צודק. הוכמן מדגיש ששום דבר אינו מצדיק טרור ורצח, וקורא להתמקד במעשה הטרור עצמו ולא בסיבות שהובילו אליו.
בטור דעה שפורסם ב-ynet, פרופסור גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית וקבלת החלטות וחבר סגל בבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, מתייחס לפיגוע בשבוע שעבר בחוות גלעד. הוא מתחיל באנקדוטה אישית על נפילתו קורבן להונאה אינטרנטית, ומשתמש בה כדי להסביר את המושג הפסיכולוגי 'האשמת הקורבן'. הוכמן טוען כי השאלה 'אבל למה הם בכלל היו שם?' מסיטה את מרכז הכובד מהמחבל אל האדם שנרצח, ומנתח את המנגנון הנפשי שמאחוריה – האמונה בעולם צודק, שמסייעת לאנשים להתמודד עם הפחד שאסונות עלולים לקרות גם להם. הוא מצטט את ספר קהלת ואת אלבר קאמי, ומדגיש כי העולם אינו מחלק סבל לפי צדק. הוכמן קורא להתמקד במעשה הטרור הנפשע ולא בסיבות שהובילו אליו, וקובע כי שום דבר אינו מצדיק טרור ורצח, וכי סיכון אינו האשמה.