בוש השאיר ברכה ליורשו; נתניהו משאיר אחריו אדמה חרוכה | דן פרי

דן פרי משווה בין העברת השלטון האצילית של ג'ורג' ה.וו. בוש לביל קלינטון לבין התנהלותו של בנימין נתניהו, שלטענתו מותיר אחריו אדמה חרוכה. המאמר מתמקד במסע ההסתה נגד גדי איזנקוט, בסירוב השב"כ להעניק לו אבטחה, ובניגוד לאבטחה הנרחבת הניתנת למשפחת נתניהו. פרי טוען כי נתניהו אינו מפריד בין האינטרסים של המדינה להישרדותו הפוליטית.

דן פרי פותח בניגוד בין ג'ורג' ה.וו. בוש, שהותיר לביל קלינטון פתק איחולים בכתב יד, לבין בנימין נתניהו, שלטענתו מותיר אחריו אדמה חרוכה. פרי נזכר בפגישת החפיפה בין נתניהו לנפתלי בנט ב-2021, שבה נתניהו הקדיש לבנט חצי שעה בלבד, ביקש להמשיך להתגורר במעון ראש הממשלה ולקבל מימון למכונית אשתו, ואיים על בנט ב"כל הארטילריה הכבדה". המאמר מתמקד במסע ההסתה הנוכחי נגד גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר שבנו גל נהרג בעזה. פרי טוען כי איזנקוט מוצג כמסוכן וחלש, וכי נכונותו להרכיב קואליציה עם מפלגה ערבית מוצגת כפסילה. פרי מתאר את סירוב השב"כ להעניק לאיזנקוט אבטחה חמושה, ומשווה זאת לאבטחה הנרחבת הניתנת למשפחת נתניהו, כולל לבנו יאיר המתגורר במיאמי. פרי מאשים את ראש השב"כ דוד זיני בהיותו נאמן של נתניהו, וקובע כי ההחלטה שלא לאבטח את איזנקוט היא מופקרת ומסוכנת. המאמר מסתיים בקריאה לחזרה לסטנדרטים אתיים שבהם הצלחת המנהיג היא הצלחת המדינה.