בוי ג'ורג' מזכיר לנו למה אי אפשר לנמק עם מכחישי ה-7 באוקטובר - דעה

במאמר דעה זה, הרב והרופא ג'ונתן ליברמן מהרהר בתגובה הנגדית לשיר המחווה של בוי ג'ורג' לקורבנות הטבח בפסטיבל סופרנובה ב-7 באוקטובר. הוא מספר על תגובה אנונימית המכחישה את הטבח ומייחסת את המוות למסוקים ישראליים. בהסתמך על לקח מהכשרתו הרפואית, הוא טוען כי ניסיון לנמק עם אלה שהשקיעו רגשית בהכחשה הוא חסר תועלת. הוא בוחן שלוש אפשרויות תגובה: נסיגה, להילחם בכל קרב, או לבחור קרבות בקפידה, ותומך באחרונה, תוך הדגשת בניית חיים יהודיים על פני ויכוחים אינסופיים ברשת.

במאמר דעה זה, הרב והרופא ג'ונתן ליברמן מהרהר בתגובה הנגדית לשיר המחווה של בוי ג'ורג' "We Will Dance Again", המוקדש לנרצחים בפסטיבל המוזיקה סופרנובה ב-7 באוקטובר 2023. הוא מציין שרבים שיבחו את בוי ג'ורג' על אומץ ליבו, בעוד אחרים לעגו לו, ואחד המשתמשים ברשתות החברתיות לגלג על כך שתומכיה היחידים של ישראל הם "פריק פופ מזדקן משנות ה-80 וטומי רובינסון". ליברמן נפגע במיוחד מתגובה אנונימית שטענה כי הצעירים בפסטיבל נהרגו על ידי מסוקים ישראליים, לא על ידי חמאס. הוא נזכר בלקח מהכשרתו הרפואית: "אי אפשר לנמק עם אנשים בלתי סבירים – אז אל תנסה". הוא טוען שכאשר אנשים משקיעים רגשית באמונה, העובדות הופכות ללא רלוונטיות, וכל ראיה חדשה מתפרשת מחדש כדי לתמוך במסקנתם. הוא מציג שלוש אפשרויות תגובה: נסיגה, להילחם בכל קרב, או לבחור קרבות בקפידה. הוא תומך באפשרות השלישית, ומציע שהתגובה הגדולה ביותר אינה להגן על ישראל במילים אלא להמשיך לבנות חיים יהודיים – לגדל משפחות, ללמד ילדים, להתנדב וליצור. הוא מסכם כי אמנם אי אפשר לנמק עם אנשים בלתי סבירים, אך אין צורך להפוך לבלתי סביר בעצמך, והנחישות השקטה לחיות באמת היא מעשה ההתרסה הגדול ביותר.