בין הרב קוק לבנו: הדרך ששינתה את פניה של הציונות הדתית | ליאורה מינקה

ליאורה מינקה, במאמר דעה לרגל יום פטירתו של הרב קוק, מציגה את משנתו כיסוד לציונות הדתית, ואת ההבדל בינה לבין גישת בנו, הרב צבי יהודה, שהפך אותה לתוכנית פעולה מעשית. היא קוראת לדיון על דרכה של הציונות הדתית כיום, על היחס למדינה ולחילוניות.

ליאורה מינקה, אשת חינוך ויו"ר 'אמונה' לשעבר, כותבת במאמר דעה לרגל יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחל בג' באלול. היא מציגה את הרב קוק כהוגה מקורי ונועז, שראה במדינה היהודית לא רק מסגרת פוליטית אלא שלב בתהליך הגאולה, והעניק לגיטימציה ערכית למפעל החלוצים. המאמר מדגיש את תפיסת 'הממלכתיות' של הרב קוק, שראתה במדינה, גם אם אינה מושלמת, 'יסוד כיסא ה' בעולם', ובכך אפשרה לציבור הדתי להשתלב בה מתוך תחושת שליחות. מינקה משווה בין גישתו האוניברסלית, המיסטית וההדרגתית של הרב קוק האב לבין גישת בנו, הרב צבי יהודה, שפעל במדינה קיימת והפך את רעיונות אביו לתוכנית פעולה מעשית, תוך דגש על התיישבות ושלמות הארץ. היא קוראת לדיון עכשווי על דרכה של הציונות הדתית, על היחס למדינה ולחילוניות, ועל הבנת הגאולה במציאות משתנה.

בין הרב קוק לבנו: הדרך ששינתה את פניה של הציונות הדתית | ליאורה מינקה