ברקת רוצה להדיח, בג"ץ דורש ראיות: הקרב על הממונה על התחרות מסתבך

שר הכלכלה ניר ברקת מבקש להדיח את הממונה על התחרות מיכל כהן בטענה למשבר אמון חריף ומתמשך. בג"ץ קבע פה אחד כי נציב שירות המדינה רשאי לדחות על הסף בקשת שר שאינה מגלה עילה לכאורית, אך הוסיף "קומה נוספת" להליך הדיוני. בית המשפט העליון דן בפרשנות עילת משבר האמון.

שר הכלכלה ניר ברקת מבקש להדיח את הממונה על התחרות מיכל כהן, בטענה ל"משבר אמון חריף ומתמשך" עימה. כהן מונתה ב-2022 לשש שנים, אך בתחילת 2024 פנה ברקת לנציב שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים לדון בהפסקת כהונתה. הנציב דחה את הבקשה בטענה שאין עילה משפטית לכינוס הוועדה בהיעדר תשתית עובדתית. בג"ץ קבע תחילה כי לנציב אין סמכות לסרב לכנס את הוועדה, אך בהמשך התקבלה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של חמישה שופטים. היום קבע בית המשפט העליון פה אחד כי במקרים שבהם בקשת השר אינה מגלה עילה לכאורית, הנציב רשאי לכנס את הוועדה לדיון מקדמי קצר, מעין "דחייה על הסף". בכך הוסיף בית המשפט "קומה נוספת" על גישת דעת הרוב. הנשיא עמית הסתייג מהערות המשנה לנשיא סולברג, והדגיש כי לא נפל פגם בזהירות הייעוץ המשפטי לממשלה לאור תקדימיות ההליך. בית המשפט נדרש גם לפרשנות עילת "משבר אמון חריף ומתמשך" שעמדה בלב בקשת הפיטורים.

ברקת רוצה להדיח, בג"ץ דורש ראיות: הקרב על הממונה על התחרות מסתבך