בנק ישראל מזהיר מפני תוכנית הרכש הביטחוני
בנק ישראל פרסם התייחסות לתוכנית ראש הממשלה נתניהו להגדלת תקציב הביטחון ב-400 מיליארד שקל על פני 13 שנה. הבנק ציין כי הנגיד ירון הדגיש בעבר את הצורך ביחס חוב-תוצר יורד, והמליץ על ועדה לבחינת התקציב. הבנק לא היה שותף להחלטה על תוספת של 350-400 מיליארד שקל. עד כה התחייבה מערכת הביטחון ל-130 מיליארד שקל, והסכום הנדרש גדל ל-29 מיליארד שקל, מה שמחייב פריצת מסגרת התקציב.
בנק ישראל פרסם היום התייחסות לתוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיל את תקציב הביטחון ב-400 מיליארד שקל על פני שלוש עשרה שנים. הבנק המרכזי ציין כי הנגיד אמיר ירון הציג בעבר את ההשלכות הפיסקליות והמאקרו-כלכליות של הגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב, והדגיש את הצורך לחזור ליחס חוב-תוצר יורד. הבנק המליץ על הקמת ועדה לבחינת תקציב הביטחון והשתתף בוועדת נגל. עם זאת, הבנק הדגיש כי לא היה שותף לתהליך קבלת ההחלטות על תוספת של 350-400 מיליארד שקל. לפני שנה החליט נתניהו על תקציב רכש ביטחוני של 350 מיליארד שקל, ומערכת הביטחון התחייבה עד כה להוצאה של 130 מיליארד שקל, כולל רכישת מטוסים ב-40 מיליארד שקל. הסכום הנדרש גדל ל-29 מיליארד שקל, מה שמחייב פריצת מסגרת התקציב. התוכנית כוללת כינוס הכנסת לאחר פיזורה ואישור תקציב חדש. הגדלת התקציב עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה, וסוכנויות הדירוג ציינו את הרחבת תקציב הביטחון והעלאת יחס החוב-תוצר כאיומים על התחזית הכלכלית.