כשמלחמות איראן ואוקראינה מתכנסות, ישראל ואוקראינה עשויות להתקרב - ניתוח

המאמר מנתח את ההתכנסות הפוטנציאלית של הסכסוכים באיראן ובאוקראינה, ומציע שישראל ואוקראינה עשויות לחזק את הקשרים על רקע איומים משותפים מאיראן ורוסיה. הוא מציין מגעים דיפלומטיים אחרונים, כולל שיחה בין שר החוץ הישראלי גדעון סער לשר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה, ופגישה קצרה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא זלנסקי בוושינגטון. הכתבה בוחנת את ההיסוס ההיסטורי ביחסי ישראל-אוקראינה וטוענת שדינמיקה גיאופוליטית משתנה, כולל חידושי טכנולוגיית ההגנה של אוקראינה ושינויי מדיניות אמריקאית, עשויה להניע שיתוף פעולה קרוב יותר.

המאמר טוען שהסכסוך באיראן ומלחמת רוסיה באוקראינה מתכנסים, ועשויים לדחוף את ישראל ואוקראינה זו לזו. הוא מציין שנשיא אוקראינה זלנסקי וראש הממשלה נתניהו היו שניהם בוושינגטון ב-28 ביולי 2026 לפגישות נפרדות עם הנשיא טראמפ ולהלווייתו של הסנאטור לינדזי גרהאם, שם התקיימה פגישה פומבית קצרה. הכתבה מדגישה שיחת טלפון אחרונה בין שר החוץ הישראלי גדעון סער לשר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה, שבה הזמין סער את סיביחה לבקר בישראל והביע צער על האבדות האוקראיניות. המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של יחסים קרירים בין ישראל לאוקראינה, ומייחס זאת לצורך של ישראל בתיאום עם רוסיה בסוריה ובספקנות לגבי מדיניות ארה"ב. הוא מציין שאחרי 7 באוקטובר, ההצדקה להתרחקות נחלשה, שכן חמאס מתארח במוסקבה ואיראן תומכת ברוסיה. הכתבה מציעה שחידושי טכנולוגיית ההגנה של אוקראינה ועמדתה התומכת של ממשל טראמפ כלפי אוקראינה יוצרים מומנטום לשיתוף פעולה. היא גם מזכירה שינוי במערכות האקולוגיות של המדיה החברתית שדחפו בעבר מסרים אנטי-אוקראיניים בחוגים ישראלים. המאמר מסיק שקשר קרוב יותר בין ישראל לאוקראינה יועיל לארה"ב ולבעלות בריתה המערביות, ושחברות ביטחון ישראליות עשויות לחפש לא להישאר מאחור כשהטכנולוגיה האוקראינית משפיעה על השקעות ביטחון מערביות.