האם הבחירות בישראל עומדות מאחורי סירוב נתניהו לתוכנית עזה?
אנליסטים מקשרים את סירוב נתניהו לתוכנית עזה לשיקולי הבחירות הקרובות בישראל ב-27 באוקטובר 2026. התוכנית, שהוכרזה ב-31 ביולי, כוללת נסיגה, אחסון נשק וממשל פלסטיני, אך נתניהו מתנה זאת בפירוק נשק מלא. אבראהים אבו ג'אבר מנתח את המניעים האלקטורליים של נתניהו, בעוד טלאל עווכל משבח את ההסכמה הפלסטינית ודורש ערבויות בינלאומיות.
סירובו של ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו למפת הדרכים בנוגע לעזה אינו רק עמדה מיקוחית, אלא משקף ניגוד מהותי בין חזון הפלגים הפלסטיניים, המתווכים הבינלאומיים והעמדה הישראלית, כך לפי אנליסטים פוליטיים. סירוב זה מגיע בעיתוי רגיש עם התקרבות הבחירות לכנסת, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026. ב-31 ביולי 2026, מועצת השלום והנשיא האמריקני דונלד טראמפ הכריזו על מפת דרכים חדשה לסיום המלחמה בעזה לאחר משאים ומתנים באל-עלמיין המצרית. התוכנית כוללת נסיגת כוחות הכיבוש, אחסון נשק כבד בידיים פלסטיניות, וממשל פלסטיני עצמאי שישתלט על ענייני הרצועה, אך נתניהו התנה בפירוק נשק מלא של ההתנגדות. הסופר אבראהים אבו ג'אבר סבור שעמדת נתניהו קשורה לשיקולים פוליטיים פנימיים, שכן הוא מבין שכל הסכם הכולל נסיגה לפני השגת ניצחון מלא ישמש נגדו בקמפיין הבחירות. הוא מציין שהמחלוקת סובבת סביב סדר ביצוע ההתחייבויות, כשנתניהו רוצה להקדים את תיק הנשק. מנגד, הסופר טלאל עווכל משבח את ההסכמה הפלסטינית על התוכנית, ורואה בה ביטוי לרצון אמיתי לסיים את המלחמה, וקורא להרחבת הפעילות הדיפלומטית והעברת התיק למוסדות בינלאומיים, כשהמתווכים הופכים לערבים ליישום.