אלטלנה עולה מן המצולות: כשהחשש הפוליטי גבר על הממלכתיות | ד"ר איתן לסרי

78 שנה אחרי פרשת אלטלנה, איתור שרידי האונייה מחזיר אל פני השטח את הפצע הלאומי הישן – ואת הוויכוח על בן־גוריון, בגין, הממלכתיות והלקח שמורשת "מלחמת אחים – לעולם לא" מותירה גם לישראל של 2026. ד"ר איתן לסרי מנתח את האירועים שהובילו לטרגדיה, את הוראת הירי של בן-גוריון ואת תגובתו ההיסטורית של בגין שקרא "מלחמת אחים - לעולם לא!"

באוגוסט 2026, כמעט שמונה עשורים לאחר הטרגדיה של יוני 1948, הודיעו משרד המורשת וגורמי המחקר על איתור שרידיה של האונייה "אלטלנה" בעומק של כ-503 מטרים בלב ים. ד"ר איתן לסרי מנתח במאמרו את האירועים שהובילו לטרגדיה: אלטלנה הפליגה מצרפת בעיצומה של מלחמת העצמאות כשהיא נושאת ציוד חיוני למאמץ המלחמתי, כולל כ-5,000 רובים, מיליוני כדורים, מאות מקלעים ופגזים, וכ-940 עולים, בהם ניצולי שואה רבים. מנחם בגין, מפקד האצ"ל, ניהל מגעים עם הממשלה לחלוקת הנשק, אך דוד בן-גוריון חשש מהפופולריות הגואה של בגין ומהשפעתו הפוליטית. העימות החל בכפר ויטין והסלים ב-22 ביוני 1948 מול חופי תל אביב, שם נורתה פגז לעבר האונייה והצית אותה. בגין, שעלה על הסיפון, הורה לאנשיו לא להשיב אש וקרא "מלחמת אחים - לעולם לא! יהודי לא יורה על יהודי, גם אם נפסיד באירוע הזה". בפרשה כולה נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ו-3 חיילי צה"ל. בן-גוריון כינה את התותח שהפגיז את האונייה "התותח הקדוש" וטען לניסיון מרד, תווית ששימשה להדרת המחנה הלאומי במשך עשרות שנים. המאמר מדגיש כי בגין בחר בדרך הדמוקרטית, בנה את תנועת "חירות" והוביל למהפך הפוליטי של 1977. הלקח לשנת 2026, לפי הכותב, הוא שאסור לציניות פוליטית ולחשדנות מפלגתית לגבור על הסולידריות הלאומית.