ה-AI עושה את שיעורי הבית? המורים מחזירים את התלמידים להיבחן בכיתה

מחקר חדש של HIT והאוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Teaching and Teacher Education, חושף כי מורים רבים בחטיבות הביניים בישראל מגבילים את השימוש בבינה מלאכותית (GenAI) במשימות ביתיות, ומעדיפים מבחנים בכיתה, עבודה בכיתה והצגות בעל פה כדי לוודא שההערכה משקפת את הידע האמיתי של התלמיד. החוקרים מכנים גישה זו "פדגוגיה של חסימה". המחקר מבוסס על ראיונות עם 24 מורים, ומצביע על חוסר ודאות ואחריות כבדה המוטלת על המורים בהתמודדות עם השינוי.

מחקר חדש של HIT מכון טכנולוגי חולון והאוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסם בכתב העת Teaching and Teacher Education, חושף כיצד בינה מלאכותית משנה את שיטות ההערכה בבתי הספר. החוקרים — ד"ר מיטל אמזלג ופרופ' גילה קורץ מ-HIT, ועמרי הדר ופרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מהאוניברסיטה העברית — ראיינו 24 מורים בחטיבות ביניים בישראל. כמעט 90% מהמרואיינים תיארו מצבים שבהם הם מגבילים את השימוש ב-GenAI, גם מורים שמשלבים את הטכנולוגיה בהוראה. הם מעדיפים עבודה בכיתה, מבחנים במקום פרויקטים ביתיים והצגות בעל פה, כדי לוודא שההערכה משקפת את הידע של התלמיד עצמו. החוקרים מכנים שיקול זה "פדגוגיה של חסימה": המורה בוחן אם השימוש ב-AI מקדם את מטרת הלמידה או מאפשר עקיפה של הפעולה שהתלמיד אמור ללמוד. דוגמאות: מורה לספרות שוקלת להחליף פרויקטים ביתיים בבחינות בכיתה; מורה לאנגלית משתמשת ב-ChatGPT לתרגול דיבור אך מגבילה שימוש בכתיבה עצמאית. המחקר מזהה ארבעה דפוסי חשיבה: פיתוח חשיבה מסדר גבוה, שמירה על סמכות, הקניית ידע ואמינות מידע, וגמישות. 15 מורים העלו דילמות, 17 חשו אחריות כבדה, ו-11 תיארו תחושת בדידות. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר איכותני שנועד לזהות דפוסים, לא לקבוע שכיחות.