אחרי שמלי וליאל אותרו בזכות Gemini: בדקנו מה עולה בגורל המידע שאנחנו מוסרים ל-AI

איתורן של מלי וליאל יהלומי בארגנטינה, בסיוע התכתבויות עם צ'אט הבינה המלאכותית Gemini, הציף מחדש את שאלת הפרטיות. הכתבה בוחנת מה קורה למידע האישי שמשתמשים מוסרים למערכות AI: היכן הוא נשמר, כיצד הוא מעובד, והאם ניתן למחוק אותו. מומחים מזהירים מפני שיתוף מידע רגיש כמו סיסמאות ופרטי בנק, ומציינים שמחיקת שיחה אינה מבטיחה שהמידע נעלם. ההמלצה: לשקול היטב איזה מידע להכניס לצ'אט.

איתורן של מלי וליאל יהלומי בארגנטינה, שנעשה בסיוע התכתבויות שלהן עם צ'אט הבינה המלאכותית Gemini, הציף מחדש את שאלת הפרטיות בעידן הבינה המלאכותית. הכתבה בוחנת מה עולה בגורל המידע האישי שמשתמשים מוסרים למערכות AI, ומציינת כי ההתכתבויות עם הצ'אט הפכו כמעט ליומן אישי, שבו אנשים משתפים פרטים על עבודה, זוגיות ולעיתים דברים שלא היו חולקים עם איש. הכתבה מציינת כי משתמשים מזינים למערכות פרטים אישיים מאוד: שמות, מקומות, תמונות, מסמכים, מידע מקצועי ורפואי, ולעיתים גם מידע אינטימי ורגיש. עם זאת, רובם לא יודעים היכן המידע נשמר, כיצד הוא מעובד, ואם ניתן למחוק אותו לחלוטין. מומחים מזהירים מפני שיתוף מידע רגיש במיוחד כמו סיסמאות, פרטי חשבון בנק, מספרי תעודות זהות, מידע רפואי או סודות אישיים. גם מחיקת שיחה לא בהכרח אומרת שהמידע נעלם מיד מהמערכת. הכתבה מציינת כי בשימוש יומיומי רגיל אין סיבה להיכנס לפאניקה, אך השאלה המרכזית היא איזה מידע המשתמש בוחר לתת ל-AI. ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים, הגבול בין נוחות לפרטיות הולך ומיטשטש, והשאלה היא האם המשתמשים יודעים מספיק על מי שנחשף לכל מה שהיא יודעת, ומי שומר עליהם בדרך.