אחרי פגישות קושנר.. רגיעה שברירית ועתיד תלוי באוויר
ניתוח של המהלכים האחרונים של השליח האמריקני ג'ארד קושנר בין קהיר לתל אביב, ומה שהם נושאים עימם ממשמעויות החורגות ממגעים דיפלומטיים מסורתיים. המאמר עוסק בתרחישים האפשריים לשלב הבא ברצועת עזה, ומעדיף את תרחיש הרגיעה השברירית שמלווה בפעולות ישראליות, ומקשר את עתיד עזה ליכולתו של ממשל טראמפ לכפות את חזונו ולחישובים האלקטורליים הישראליים.
ניתוח של המהלכים האחרונים של השליח האמריקני ג'ארד קושנר בין קהיר לתל אביב, ומה שהם נושאים עימם ממשמעויות החורגות מגבולות המגעים הדיפלומטיים המסורתיים. המאמר מצביע על כך שוושינגטון נחושה לדחוף את מפת הדרכים של רצועת עזה לביצוע, למרות המשך המחלוקות המהותיות בין ישראל לחמאס, ובראשן סידור צעדי הנסיגה הישראלית ופירוק הנשק. הכותב מעדיף את התרחיש הריאלי ביותר, שהוא רגיעה שברירית שמלווה במכות או בפעולות ביטחוניות ישראליות, ואינה אומרת בהכרח את סיום הסיכולים. הוא מקשר את עתיד עזה ליכולתו של ממשל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לכפות את חזונו, ולא רק ליכולת המתווכים לקרב בין נקודות המבט. המאמר מדגיש את סוגיית הבחירות הישראליות, שבהן קשה להפריד בין ההתנהגות הפוליטית והביטחונית של ממשלת בנימין נתניהו לבין חישובים פנימיים, והוא עשוי להיות זהיר יותר להופיע כאיש שכופה את התנאים הביטחוניים ואינו נותן ויתורים בחינם. הוא מזהיר מתרחיש של ניסיון לבצע פעולות ביטחוניות או חיסולים ממוקדים בעזה לפני הבחירות כדי לשפר את תדמית הממשלה. המאמר מסיק שהשלב הבא עשוי להיות מעבר בין מלחמה להרגעה, ושהרגיעה אינה אומרת ביטחון, וקורא להיערך לכל האפשרויות ולא להסתפק בהמתנה לתוצאות פגישות קושנר.