החזון הסחר של אפריקה פוגש את המציאות: מכסים ותקנות מתנגשים - הסבר

אזור הסחר החופשי היבשתי של אפריקה (AfCFTA) נתקל במכשולי יישום מעבר להסכם הפוליטי, שכן מערכות מכס לאומיות, כללים משפטיים לא גמורים ורשתות תשלום לא תואמות חוסמות סחר שגרתי. ההסכם, שנחתם ב-2018 ופועל מאז 2021, כולל 54 חותמים ו-49 אשרורים. זיכיון מודרניזציה של מכס בשווי 3.1 מיליארד דולר נחתם באוגוסט 2026, אך נותרו אתגרים בתיאום נהלים, מערכות דיגיטליות ותשלומים חוצי גבולות.

אזור הסחר החופשי היבשתי של אפריקה (AfCFTA) נכנס לשלב קשה יותר ככל שההסכם הפוליטי פוגש את המציאות של משרדי מכס, בנקים מרכזיים ורשויות רגולציה. ההסכם, שנחתם בקיגאלי ב-2018 ופועל מאז ינואר 2021, שואף להפחית מכסים וחסמים על פני 54 מדינות חותמות, כשאריתריאה היא החריגה היחידה. נכון ליולי 2026, 49 מדינות הפקידו אשרורים. הבנק העולמי תיאר את השוק הפוטנציאלי ככולל כ-1.3 מיליארד אנשים עם תמ"ג משותף של כ-3.4 טריליון דולר. מזכירות AfCFTA דיווחה על למעלה מ-12,000 תעודות מקור שהונפקו עד מרץ 2026. באוגוסט 2026 חתמה המזכירות על הסכם זיכיון ל-20 שנה בשווי 3.1 מיליארד דולר עם חברת Bergmans Security Consultants and Supplies Ltd. הניגרית לפרויקט מודרניזציה של מכס ברחבי היבשת. מערכת התשלומים והסליקה הפאן-אפריקאית (PAPSS), שפותחה על ידי בנק הייצוא-ייבוא האפריקאי, מחברת 28 מדינות, למעלה מ-190 בנקים מסחריים ו-16 מתגי תשלום נכון ליולי 2026. המאמר מציין שהבדלים מוסדיים, מערכות מכס לא תואמות ושאלות לא פתורות לגבי יישוב סכסוכים ושיתוף נתונים נותרו מכשולים משמעותיים.