מרכז אדוה: המגמה הרשמית של צמצום האי-שוויון הפוכה במציאות
מחקר חדש של מרכז אדוה, שפורסם אתמול (רביעי), קובע כי הנתונים הרשמיים על צמצום האי-שוויון בהכנסות בישראל בשנים 2015–2021 היו חלקיים ומוטים כלפי מטה. לאחר התאמת רכיב ההכנסה מהון, נמצא כי מדד ג'יני לא ירד ב-1.6% אלא עלה בכ-3%. הפער בין המדדים עמד על כ-6% ב-2015 ועלה ל-11% ב-2021. ההכנסות מהון ב-2022 היו גבוהות ב-100 מיליארד שקלים מהנתונים הרשמיים.
מחקר חדש של מרכז אדוה, שפורסם אתמול (רביעי), קובע כי הנתונים הרשמיים על צמצום האי-שוויון בהכנסות בישראל בשנים 2015–2021 היו חלקיים ומוטים כלפי מטה. על פי המחקר, שכותרתו 'האם אי השוויון באמת ירד?', החישוב שעליו התבססה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא היה מדויק, ולאחר התאמה נמצא כי חלה דווקא התרחבות של האי-שוויון באותן שנים. המחקר, שערכו מקס גרובמן ומירי אנדבלד סבג, לשעבר מנהלת האגף למחקר כלכלי בביטוח הלאומי, מצביע על הערכת חסר של ההכנסות מהון, בייחוד בעשירונים הגבוהים. לפי נתוני הסקרים המקוריים, מדד ג'יני ירד מעט בין 2015 ל-2021, מ-0.4060 ל-0.4000 – ירידה של 1.6%. ואולם לאחר התאמת רכיב ההכנסה מהון, המדד עלה מ-0.4305 ל-0.4440 – עלייה של 3.1%. הפער בין המדדים עמד על כ-6% בשנת 2015 ועלה ל-11% בשנת 2021. בנוסף, ב-2022 לבדה ההכנסות מהון התבררו כגבוהות ב-100 מיליארד שקלים מהסכום שהופיע בנתוני הלמ"ס. התאמת רכיב ההכנסה מהון מעלה גם את פערי ההכנסה בין העשירונים: היחס בין העשירון העליון לתחתון גדל מפי 13.7 לפי 18.2, והיחס בין העשירון העליון לחציון גדל ב-29%, מפי 4.1 לפי 5.3. החוקרים מסבירים כי הערכת החסר אינה נובעת מטעות בחישוב, אלא מבעיה מחקרית עולמית: משקי בית עשירים נוטים שלא לשתף פעולה עם סקרים, ולעיתים מספקים תשובות חלקיות. המחקר מדגיש את חשיבות שילוב מקורות מידע, וקושר את הממצאים למדיניות כמו מס הייסף וחוק הרווחים הכלואים.