נטלים נוספים על ילדים במחנות.. סבל יומיומי בתורי מים ובמטבחי תמחוי

דו"ח ממחנות עזה מתעד את הסבל היומיומי של ילדים בתורי מים ובמטבחי תמחוי, שם הפכו למפרנסים העיקריים של משפחותיהם לאחר שלוש שנות מלחמה. הדו"ח מתאר פרטים של תשישות פיזית ונפשית, והשפעת המשימות היומיומיות על חינוכם ובריאותם, עם עדויות של ילדים המספרים על סבלם.

דו"ח שטח ממחנות העקורים בעזה מתעד את הנטלים הנוספים שהמלחמה הטילה על ילדים, שהפכו לעמוד השדרה של משפחותיהם בהשגת מים ומזון. הדו"ח מתאר פרטים יומיומיים: ילדים מתייצבים בתור לפני משאיות מים עם שחר, נושאים ג'ריקנים במשקל 20 ליטר מעבר לכוחם, עומדים בתורים במטבחי תמחוי תחת השמש היוקדת, ונדחפים כדי להשיג ארוחה. הילד יוסף אל-חוסרי (בן 12) ממחנה בשכונת א-זייתון דרומית לעזה מספר כיצד הוא בורח מחום האוהל כדי לשחק במשחק "אל-ג'לול" במעברים בין האוהלים, ומתלונן על חזרתיות של ארוחות אורז ועדשים. הילד ג'יהאד א-דאיה אומר בקול מותש: "אנחנו תשושים, אני מת מהם!" בתיאור סבלו היומיומי. ד"ר חיתאם אבו עודה, מומחית חינוכית ופסיכולוגית, מאשרת שאחריות אלו עולות על גילאי הילדים, מונעת מהם את ילדותם, גורמת להם חרדה, עצבנות ותוקפנות, ומשפיעה לרעה על יכולתם ללמוד ולהתרכז באוהלים החינוכיים.