כיסוי חדש לשנאת יהודים: מדוע המילה 'אנטישמיות' מותקפת - דעה
מאמר דעה טוען שהמילה 'אנטישמיות' נתונה למתקפה מכוונת וממומנת כדי להפוך את שנאת היהודים למקובלת שוב בפומבי. הוא מקביל להשפעתו של אדוארד סעיד על 'אוריינטליזם', מצטט מקרים כמו הראיון של טאקר קרלסון עם ניק פואנטס והגנת קרן המורשת, ומזהיר ששימוש לרעה בהאשמה מעניק חסינות לאשמים.
במאמר דעה זה, ד"ר עומר מוחמד טוען שהמילה 'אנטישמיות' נתונה למתקפה מתואמת שמטרתה לשלול את כוחה לגנות שנאת יהודים. הוא גורס שזה לא מקרי אלא 'פרויקט ממומן' עם תשואות מדידות, ומשווה אותו להגדרה המחודשת המוצלחת של 'אוריינטליזם' על ידי אדוארד סעיד. המאמר מתחקה אחר ההיסטוריה של המונח מווילהלם מאר ב-1879 ועד להסדר שלאחר השואה, וטוען ששחקנים נוכחיים – מלאומנים לבנים ועד חלקים מהשמאל האקטיביסטי – מתכנסים כדי להציג את המילה כהשמצה. מוחמד מצטט מקרים ספציפיים: החלטה דו-מפלגתית בבית הנבחרים המגנה תוכן אנטישמי של שני סטרימרים, הפלטפורמה של טאקר קרלסון למכחיש השואה ניק פואנטס, והגנת קרן המורשת על קרלסון שהובילה להתפטרויות. הוא גם מתייחס למחקר שניתח 679,000 פוסטים אנטישמיים ב-X, ולשיר 'הייל היטלר' של יאה שזכה ל-10 מיליון צפיות. המאמר טוען שהקמפיין משתמש במטאפוליטיקה, בהשראת גראמשי ופוקו, ומזהיר ששימוש לרעה בהאשמה מעניק חסינות לאשמים, כמו בהאשמה הקומוניסטית בשנות ה-50.