שיעור בחיבור
שי פירון, נשיא תנועת פנימה ולשעבר שר החינוך, טוען כי מערכות החינוך המגזריות בישראל מעצימות ניכור וחוסר היכרות בין חלקי החברה. הוא מציין כי החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי קיבלו אוטונומיה, מה שמוביל להפרדה כבר בגיל בית הספר. פירון קורא לחייב לימודי ליבה משותפים, מפגשים בין-מגזריים ותקצוב שוויוני.
שי פירון, נשיא תנועת פנימה ולשעבר שר החינוך, מפרסם מאמר דעה שבו הוא טוען כי מערכות החינוך המגזריות בישראל מעצימות ניכור, בידול וחוסר הכרה בין חלקי החברה. הוא מציין כי חוק חינוך ממלכתי, שנחקק ב-1953 על ידי דוד בן גוריון, נועד לבצר את אחדות ישראל, אך בפועל החינוך הממלכתי-דתי קיבל אוטונומיה נרחבת והחינוך החרדי קיבל אוטונומיה נפרדת. לדבריו, מערכת החינוך הפכה לתחנה הראשונה שבה נפרדים ישראלים זה מזה, וצעירים מתל-אביב ומהשומרון נפגשים לראשונה רק בצה"ל. פירון מציין כי משרד החינוך מקיים מסגרות הכשרה נפרדות למנהלים דתיים וחילוניים, וכי תקציבי החינוך אינם שוויוניים. הוא קורא לפעול בשלושה מישורים: חיוב כל ילדי ישראל בלימודי ליבה בסיסית משותפת, חיוב מפגשים בין-מגזריים, והשתלמויות מורים ומנהלים משותפות. המאמר מתייחס גם לפרשת אלטלנה כסמל למחלוקת על ממלכתיות.