שנה טובה, לשם שינוי
שושנה חן כותבת על אופטימיות זהירה בערב ראש השנה, על רקע האמונה המתחדשת של צעירים בכותל המערבי, שובם של החטופים, והתקווה לאחדות למרות הקרעים בחברה הישראלית.
שושנה חן כותבת טור אישי בערב ראש השנה, ובו היא מביעה אופטימיות זהירה לראשונה מזה שלוש שנים. היא מתארת שיחה עם ידידת משפחה ותיקה, שהתרשמה ממראה מאות אלפי צעירים מכל העדות המגיעים לאמירת סליחות בכותל המערבי — יותר מחצי מיליון עד מחצית חודש אלול, עם צפי לשני מיליון עד יום כיפור. חן מציינת כי השנה החדשה מתקבלת ללא חטופים בעזה, לאחר שאחרוני החיים שבו בהושענא רבא, וההרוג האחרון, רן גואילי, הובא לקבורה ב-26 בינואר. היא מצביעה על אמונתם של חטופים ששבו — אליה כהן, שקיים את הבטחתו לומר 'שמע ישראל' תחת חופתו, ואלי שרעבי, שהקפיד על קידוש בשבת גם במנהרות — כשיעור באמונה. לצד זאת, היא מכירה בגידול במספר העוזבים את הארץ, אך בוחרת להתמקד בתקווה: 'כי אם שני מיליון איש מגיעים לכותל לזעוק "חטאנו לפניך רחם עלינו" הכל אפשרי'. הטור מסתיים בברכת 'שנה טובה' ובציטוט 'ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום'.